ערביי ישראל בארכיון

חומרים בנושא היהודי-ערבי בארכיון יד יערי 

רבים גופים העוסקים גם היום בסוגיות של יחסי שני העמים ונאבקים למען השלום. אך מי שרוצה ללמוד את שורשי המאבקים למען השלום, הבסיס עליו נבנו המסגרות השונות החותרות להתקרבות ולשיתוף הפעולה בין שני העמים, מומלץ לו בחום לפנות לארכיון יד יערי בגבעת חביבה ולפתוח את תיקיו (ראה מבוא מפורט ודוגמאות בהמשך).

 

 

מקורות מרכזיים לנושא היהודי-ערבי בארכיון השומר הצעיר -  יד יערי וסימוליהן:



שם חטיבה:


סימול חטיבה:

מזכירות הקיבוץ הארצי

חטיבה 5

הוועד הפועל של הקיבוץ הארצי

חטיבה 10-5

המחלקה הרעיונית-פוליטית של הקיבוץ הארצי

 חטיבה 17

פעילות פוליטית ומפלגתית כולל הליגה הסוציאליסטית, מפלגת השומר הצעיר, מפ"ם על כל גלגוליה, 
מר"צ- יח"ד, ועוד

חטיבה 90

סיעת מפ"ם בכנסת

חטיבה כ-90

גבעת חביבה ומכוניה

חטיבות 1-40, 2-40

כרכי "על המשמר" (מזוער)

חטיבה 124

ארכיון הצילומים של "על המשמר"

חטיבה 123

אוספי מסמכים (חטיבה דוקומנטרית)

חטיבה 150

ארכיון השמאל         

ארכיון שלום עכשיו         

חטיבה 1-98 

חטיבה 93


 

ארכיונים אישיים (רשומים):


 

אליעזר בארי

חטיבה 21-95

מרדכי בנטוב

חטיבה 8-95

לטיף דורי

חטיבה 71-95

יוסף ושיץ

חטיבה 35-95

מאיר יערי

חטיבה 7-95

יעקב חזן

חטיבה 30-95

יצחק יצחקי

חטיבה 12-95

אהרון כהן

חטיבה 10-95

אייבי נתן

חטיבה 67-95

אלכסנדר פראג

חטיבה 51-95

גבריאל שטרן

חטיבה 36-95

ויקטור שם-טוב

חטיבה 87-95

 שלמה רוזן

חטיבה 108-95

דב זכין

חטיבה 113-95

 שמחה פלפן

חטיבה 94-95


 

ארכיונים אישיים (בהפקדה):


 

יוסי שריד

 

רן כהן

 

חיים אורון

 

        

 

 

מבוא:

אחווה יהודית – ערבית היא אחד הנושאים שלוו את תנועת השומר הצעיר כמעט מראשיתה במהלך קרוב למאה שנות קיומה. הנושא פשט והחליף צורה במקביל לשינויים רעיוניים שעברה התנועה והתהליכים במציאות הפוליטית שהתרחשו סביבה. עוד בגולה התפרשו היחסים בין היהודים ובין הערבים כאבן בוחן בעמדותיו ההומניסטיות של חבר התנועה.  יחסים אלה הוצגו כנובעים ממהות הנוער המשתייך לתנועה. בויכוחים בתוך התנועה ובינה לבין גורמים חיצוניים, עלתה השאלה כאחד מנושאי המחלוקת שחשיבותו רבה. לאחר עליית חברי השומר ארצה נקבע העיקרון והמכשיר להגשמתו: המהפכה החברתית בארץ תתגשם כפרי של שיתוף הפעולה בין פועלי שני העמים והפועל  הערבי יוכשר במסגרת גוף בתוך ההסתדרות הכללית – "הארגון המשותף". בראשית שנות הארבעים מפתח הארגון ההתיישבותי של השומר הצעיר  - הקבוץ הארצי   יחסי שיתוף פעולה עם "הליגה להתקרבות יהודית ערבית". איש מרכזי בקבוץ הארצי, מרדכי בנטוב, מתמנה למזכיר הליגה ובמסגרתה מגבש את הרעיון של המדינה הדו-לאומית בשטח ארץ-ישראל כולה. בשנת 1942 הופכת המדינה הדו-לאומית לאחד מהעיקרים הרעיוניים של הקיבוץ הארצי. רק ערב הקמת מדינת ישראל מוותרת התנועה על רעיון המדינה הדו-לאומית.  אחרי הקמת המדינה מצאו את עצמם רוב הערבים – אזרחי המדינה במסגרת של הממשל הצבאי, אשר הפך במשך שנים למכשיר של שליטת הממסד בצבור הערבי ושל מפלגת השלטון לצרכיה הפוליטיים. המאבק נגד הממשל הצבאי נערך בשלוש רמות: בכנסת תוך חיפוש בעלי ברית פרלמנטריים, ברחוב – על מנת לגייס את דעת הקהל ובשטח, כדי להיאבק בביטוי הבוטה ביותר של הממשל הצבאי – גזל הקרקעות. שנה לאחר ביטול הממשל הצבאי פרצה מלחמת ששת הימים, והנושא המשתלט על סדר היום הלאומי הוא נושא השלום והשליטה בשטחים. ראשי הזרוע הפוליטית של הקבוץ הארצי והשומר הצעיר, מפ"ם, גיבשו מספרתוכניות לשלום בינינו לבין שכנינו - הראשונה בהן כמה שבועות לאחר תום המלחמה.  בהמשך הפך המאבק נגד ההתנחלויות לפן המרכזי של מאבקם של הקיבוץ הארצי ומפ"ם בנושא זה.

 

פעילות רציפה ועיקבית זו השאירה את עקבותיה בעשרות עיתונים, פרסומים ותעודות  המרוכזים בארכיון המרכזי של השומר הצעיר בגבעת חביבה. למעשה לא ניתן ללמוד על המאבק לשלום יהודי-ערבי ולהסדר מדיני באיזור ללא הזדקקות לארכיון יד יערי. הארכיון כולל תיעוד המכסה את הסוגיה בכל ההיבטים ובכל הרמות. המאבק על דעת הקהל היהודית נמצא בחטיבה המתעדת את הפעילות הפוליטית של הקבוץ הארצי ושלוחותיו שסימולה 90. בחטיבה נמצא גם התיעוד של המאבקים הפרלמנטרים במסגרת תת החטיבה "סיעת מפ"ם".

הן בקיבוצים של הקיבוץ הארצי והן במפלגה (מפ"ם), פעלו המחלקות הערביות שפעיליהן יצרו קשרים בשטח עם הכפרים הערביים  ופעלו להתקרבות בין ששני הציבורים הלאומיים. הפעילים המרכזיים של המחלקה הערבית,  אהרון כהן ויוסף ושיץ, השאירו אחריהם אוספים אישיים גדולים. ארכיונם האישי שלגבריאל שטרן ומרדכי בנטוב מתעדים את פעילות הליגה להתקרבות יהודית-ערבית. ארכיונו של פעיל השלום הוותיק שמחה פלפן מופקד גם הוא ביד יערי. בדור האחרון עוסקת בפעילות שנועדה לקרב את היהודים והערבים  גבעת חביבה ובייחוד המרכז היהודי-ערבי לשלום. הארכיונים של שתי מסגרות אלו נמצאים אף הם ביד יערי.

אחד המקורות החשובים  ללמוד הנושא הוא העיתונות וזו במגוון שפות נמצאת באוספי הארכיון המרכזי. בשנים האחרונות קלט הארכיון גם את התיעוד של גופים חוץ פרלמנטריים שעסקו ועוסקים בנושאי השלום כגון "שלום עכשיו".

 

מסמכים לדוגמה מאוספי הארכיון

 

  1. מכתב לבן-גוריון בנוגע לישוב עולים על אדמות דיר יאסין (ארכיון אהרון כהן 10-95. 9(2) )
  2. פרשת הכפר ערב-זובידאת ליד כפר חסידים (ארכיון אהרון כהן 10-95. 9(4) )
  3. תשובת משהב"ט על חברי מפלגה ערבים העצורים (ארכיון אהרון כהן 10-95. 9(2) )
  4. מכתב תושבי אקרית לנשיאות מפ"ם על נישולם (ארכיון אהרון כהן 10-95. 9(4) )
  5. ניתוח המצב בחיפה תחת כיבוש "ההגנה"–אפריל 1948 (ארכיון אהרון כהן 10-95. 9(4) ):

·         חלק ראשון

·         חלק שני

·         חלק שלישי

 

לאוספים/ארכיונים ייחודיים אחרים בנושא היהודי-ערבי במסגרת גבעת חביבה לחץ כאן ......